היוש, אני שיר 😊
משתנה כל רגע וכל דקה, אז כדי ללכת על בטוח, אשתף אותך באירועי שיא בחיי שלימדו אותי שיעורים חשובים והתוו לי את הדרך בה אני צועדת כיום
?Ready
O.K
SMILEY
SMILEY
היוש, אני שיר 😊
משתנה כל רגע וכל דקה, אז כדי ללכת על בטוח, אשתף אותך באירועי שיא בחיי שלימדו אותי שיעורים חשובים והתוו לי את הדרך בה אני צועדת כיום
?Ready
O.K
נולדתי לזוג הורים מדהימים שקראו לי שיר כי אמא שלי קיוותה שאני אשיר לה כשאגדל…
ואז גדלתי… ושרתי לה… והיא העדיפה שאשתוק 
ילדת סנדוויץ' ל–2 סיסטרס אדירות
← ילדת טומבוי סופר רגישה, נעלבת מהכל, לא מתקשרת יותר מידיי או מצליחה לבטא מה היא עוברת (תודה לאל זה מאחורינו אה וגם התחלתי לשיר ולא זורקים עליי עגבניות (; ) →
סוף הגן חובה ואנשים שואלים אותי שאלות-
לא מרגישה צורך לשתף פעולה ועונה "לא יודעת" להכל
הופס בלי להתכוון- הרווחתי עוד שנה בגן 
סימנתי 
גם על היסודי, בצפר ותיכון וכל החוק "חינוך" חובה הזה…
והלכתי לעשות דברים משמעותיים יותר-שנת שירות בבקעת הירדן 
בסיומה- בגיל 20– התגייסתי
הג'ה החליט להפיל אותי מצוק בעודי עושה פיפי על עצמי
כן כן שמעתם נכון, וכן- מרשה לכם גם לצחוק.
אני בעצמי צוחקת ומקלילה את הסיטואציה- בכיתי מספיק 😉
זוכרת את כל האירוע לפרטי פרטים,
נראה לכם שהתודעה שלי תתעלף ותאפשר לי לפספס את כל הכיף?!
אין סיכוי!
אפשר לומר שליטרלי זו הייתה
קפיצה אל הלא נודע…
בדרך למטה- הייתי בטוחה שזה הסוף שלי…
אפילו רציתי למות מהכאבים שחוויתי
אבל אופס, אני עדיין כאן!
כמובן שלצה"ל כבר לא חזרתי…
יצאתי מהצבא לצורך שיקום ארוך של שנה לפחות שכלל התמודדות נפשית ופיזית…
ועם הקפיצה אל הלא נודע- הצטרף חבר חדש
מוכנים????
(כי אותי לא הכינו…)
טה טה טה
טההההההההה…
דכאון.
רגע,
מה??
לא הבנתי…
אני???
דכאון???
מה הקשר?!?
בפעם הראשונה בחיי, הבנתי איך זה מרגיש לראות רק שחור
בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום
😳
פוס הכל
בואו נחזור קצת אחורה…
אני- בתור ילדה, כבר אז הבנתי שאני רואה וחווה את החיים קצת אחרת מכולם…
היית שמחה כמעט תמיד ולא הבנתי על מה מתלוננים, על מה יש לריב ולמה לכעוס?
כי אם לא היה לי טוב
פשוט הייתי הולכת ועושה לי טוב
דיי פשוט לא?
הרי
אני יוצרת את החיים שלי
וכל מה שקורה לי הוא באחריותי
יש לי זכות בחירה חופשית בכל רגע
לכתוב את הסיפור שלי מחדש
זוכרת כשהייתי בת 16 חברה סיפרה לי שיש לה דכאונות
ולא הצלחתי לתפוס ממה יש לה להיות בדכאון?!
איך היא לא מצליחה לראות איזה מדהימה היא ואת הטוב בחייה?
הערפל הגיע אליי, חוייתי את זה בעצמי
זה חושך כל כך גדול שאין טיפה אחת של אור
ובתור אחת שמכירה לרוב רק את האור- פתאום התקשתי למצוא אותו!
זו הייתה בהחלט תקופה מאתגרת בה הייתי וחוויתי את החושך עד שיחסית מהר בחרתי לצאת ממנו
כי אני לא בנאדם של חושך וכמו שאמרתי-
החיים שלי בידיים שלי
אז בחרתי לראות מעבר לחושך, הקושי והכאב הפיזי והנפשי שהייתי בו ולבחור ולהאמין באור
התנדבתי באקי"ם כפר סבא
בין התקופות היפות והמשמעותיות של חיי
אפילו ניצלתי את הזמן כדי להוריד במשקל ולהגשים חלום
הורדתי 20 קילו! ונהניתי מכל רגע בתהליך ומהתוצאות!
בכל הכוח העסקתי את עצמי בכל מיני דברים,
בעיקר כדי לא להישאב לחושך
ואכן יצאתי מזה יחסית בקלות…
למדתי לחיות עם ההשלכות והכאבים
הודתי לפציעה הזו שהעניקה לי דברים יפים ושיעורים לחיים והמשכתי הלאה בחיי….
אז עברו להם 6 שנים יפות מאז אותו החושך,
הספקתי בזמן הזה-
להתאהב ולהיות בזוגיות
לחזור לרכז בתנועת הנוער,
משם לנהל גלידריה
ואז ב 2015 גם להיות בעלים של אחת
ומאז שהעסק נפתח…
אופס…
טוויסט בעלילה…
לאט לאט מהר מהר החושך חזר לחיי…
בעוצמה חזקה יותר!!!
שוב קפיצה אל הלא נודע…
התחילו לי לחצים בחזה, דכאונות והתקפי חרדה…
מצאתי את עצמי מהלחץ של העסק נכנסת לכדור שלג שמתגלגל למטה ולא הצלחתי לעצור אותו בזמן
כל יום היה גרוע יותר
לא זיהיתי את עצמי
שום חיוך, שום שמחה- משהו זר בתוכי
היום רק התחיל ואני מתה שייגמר
לא היה לי דקה לעצמי
אז בטח שלא היה לי דקה להקשיב ולהכיל אחרים
התחלתי לשנוא אנשים (אני!!)
הגוף שלי ב-ע-ר כשפנו אליי
לא הצלחתי להקשיב למילה שהם אומרים כי בראש שלי היה כל כך הרבה כאוס ובלאגן
הייתי קרובה לאשפז את עצמי מרוב חוסר שקט, המחשבות השליליות והביקורת כלפי עצמי, כל אלה לא נתנו לי רגע של נחת!
אשקרה לא הצלחתי לתקשר עם העולם ועם עצמי מרוב חרדות (!!!)
אחרי שחוויתי התקף חרדה בפעם הראשונה בחיים שלי, שנמשך בערך שעתיים- שלוש, בו הרגשתי שהעולם קורס עליי ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב שיגעון…
מה קורה פה ולאן אני הולכת??
למה אני צריכה ככה לסבול?
בשביל מה?
זה לא המטרה של החיים…
"אני יודעת שאפשר אחרת…
מגיע לנפש שלי להיות שמחה ולהרגיש חופשייה- בשביל זה באתי לכאן"
לקחתי נשימה עמוקה ו…
בחרתי לעזוב הכל
ויתרתי על חבילת המסלול ה"בטוח" –
העסק, הבנזוג שהיינו יחד 3.5 שנים ואהבה עוד הייתה (ורגע לפני הצעה, ידעתי בדיעבד), דירה, רכוש, אוטו, אפילו על השיער ויתרתי (וואו איזה הקלה! )
העפתי מעליי כל התחייבות ונטל שהכבידו עליי
הבנתי שאני דקה מאיבוד השפיות ואני חייבת לעשות משהו כדי לצאת מזה
ובעיקר ידעתי שאף אחד אחר לא יוכל לעזור לי או לעשות זאת במקומי- זה שלי ובאחריותי.
יצאתי למסע- לעלות על דרך הסמיילי. להציל את עצמי – מעצמי.
ואז…
ברגע ההוא שהחלטתי-
נתתי לעצמי את אחת ההתחייבויות המשמעותיות של חיי
"אני יוצאת למסע אינסופי
לחיות חיי חופש אושר ובריאות אמיתיים
לחזק את החיבור לסנטר ולעוצמות שבי
ולזכות באושר ושלווה שלא תלויים בדבר…"
גמרתי את כל המחוייבויות שלי- העפתי ת'שיער והזמנתי כרטיס טיסה ליעד שלא היה חשוב- כמו הצורך להיות לבד. תוך יומיים מצאתי את עצמי בפנמה.
להגיד לכם שכל הבחירות האלה היו קלות עבורי יהיה שקר
הראש התמודד מול מתקפת חרדות ופחדים, דאגות וחוסר בטחון מוחלט בעצמי
אך התעקשתי להמשיך להקשיב לקול הנעים שהזכיר לי-
תסמכי ותאמיני בעצמך.
את הולכת להוציא את עצמך מהמצב הזה- בדיוק כמו שנכנסת אליו
זה שלך. זה אפשרי. וזה קטן עלייך. אני איתך.
יצאתי למסע הסמיילי
חצי שנה במרכז אמריקה לבד. ממש לבד
בחודש ראשון לא תקשרתי עם אפחד בכלל
הייתי מבסוטה של הלייף!!
רק אני והעולם, מתהלכת לי עם חיוך מרוח על הפנים
פתאום יש לי רק אותי, כבר שכחתי מה זה
מחזירה לי זמן אבוד ומאושרת שאפחד לא מכיר אותי, פונה אליי או יודע איך קוראים לי בכלל. היה לי כל כך כיף עם עצמי!
לאט לאט עם עבודה תודעתית מסורה וחזקה שעשיתי חזרתי לתקשר עם עצמי- החזרתי את האמונה, הבטחון והאהבה העצמית
הייתי לעצמי אמא קשובה, סבלנית ואוהבת- עומדת מול המראה ואומרת לעצמי- "איזה יפה את! וואו!" איך אומרים? פייט (faith) איט אנטיל יו מייק איט!
התחברתי לסנטר שלי, הסתכלתי לפחד בתוך הלבן של העיניים והפכתי אותו לחבר
למדתי לקבל ולאהוב אותי כמו שאני. עם/בלי השיער, עם החרדות ובלי הסביבה המוכרת, שיחררתי את המחשבות הטורדניות ואת הניסיון להבין "איך ומה צריך" ופשוט איפשרתי לעצמי להיות.
בעיקר נקרעתי מצחוק איך החיים יכולים להשתנות בשניה וחצי, לפני רגע הייתי עוד בגלידריה סובלת בין 4 קירות ומפנטזת על חופש ופתאום בום אני בכלל בקאריבים פאקינג על אי בודד נטולת מחוייבויות
ואיזה כיף שאני זו שאחראית על עצמי
כמובן שהחרדות עוד טיילו איתי
סרבו להיפרד ממני כל כך מהר, לא הכל היה ורוד
הרי זה לא באמת משנה איפה אתה בעולם-
הכל בראש, והחבילה באה איתך לכל מקום שתלך, אי אפשר לברוח
מתוך השקט והלבד שלי
למדתי את עצמי, התודעה, המיינד וגם את החרדות, מצאתי לי כל מיני דרכים יצירתיות שעזרו לי
לחזור לרגע הזה– בו הכל מושלם.
הקושי שלי בעיקר בהתחלה היה מפגשים עם העולם החיצוני או במילים פשוטות- א נ ש י ם
לקח לי המון זמן ללמוד איך לשלב את התהליך שעשיתי עם עצמי במשך השנים- עם הסביבה
עם עצמי היה לי באמת מדהים וכיף, אך בעיקר בהתחלה, כמעט כל פעם שפגשתי בנאדם אחר, אפילו משפחה- החרדות היו תוקפות, משבשות אותי ומדברות מתוכי
פתאום מחשבות של-
"את לא מספיק טובה", "הוא צוחק עלייך","איך להתנהג?", "מה לעשות?"
ועוד מיני קשקושים והצליחו לבלבל אותי ולהחליף לי את כל התפאורה ברגע
היום אני במקום אחר,
המחשבות עוד מגיעות לפעמים כמובן, על זה אין לי שליטה אבל יש לי שליטה על הדרך בה אני בוחרת להגיב אליהם 
והנה אנחנו מגיעים ל…
שהגענו והחיינו לזמן הזה
הגעתי לנקודת שיא בחיי בה הצלחתי לשחרר את עיקר הפחדים שעכבו אותי מהגשמה והצלחה.
לחבר בין עולמי הפנימי לחיצוני
לאפשר לעצמי לזרוח במלוא העוצמה גם כשאני ליד אנשים מבלי להתבייש
היום המשאלת לב שלי זה שכולם יהנו מהחופש להיות עצמם
זה המניע שגורם לי לשתף את דרכי ואת גישת הסמיילי- להראות שהכל אפשרי- אם רוצים, מאמינים ועושים.
אני מבינה גם שזה מתחיל ממני-
באומץ שלי להתמודד מול הפחדים (נגיד זה שאת.ה קורא.ת עכשיו את הקישקע שלי- הופס גדלתי 🙃 )
במחוייבות ובמסירות שלי להמשיך לצעוד את דרך הסמיילי
במחוייבות שלי לבחור בחירות מיטיבות עבורי
יודעת כשאני מקפידה על אלו- אדוות הסמיילי מתפזרות ומתרחבות להן מעצמן, מגיעות לנשמות המדוייקות הימשיכו להפיץ את הבשורה (;
אז הנני.
ממלאה את תפקידי.
ותודה שאת.ה ממלא.ה את תפקידך ונמצא כאן.
אין מקריות.
דרכים להיפגש ולצעוד יחד ☻ על דרך הסמיילי
אז אלו היו אירועי השיא בחיי ואני בהודיה ענקית עליהם- הם הקפיצו אותי לאיפה שאני היום ולימדו אותי שיעורים חשובים.
תודה רבה רבה גם לך על הקריאה והנוכחות- זה הרבה בשבילי 
מקווה שנהנית וקיבלת ערך ואולי אפילו השראה וכוח להמשיך בדרך שלך או לצאת לאחת חדשה
כן, זה אפשרי גם עבורך- אם אני עשיתי ועושה את זה- כל אחד יכול
אה ורגע, אחרי שפתחתי בפנייך את ליבי וחיי מרגישה בנוח לבקשה בבקשה בקשה קטנה ☺️
אם מרגיש לך לכתוב לי ככה בכמה מילים ובהכי אותנטי-
קצת עליך ועל מה שעולה מהמילים שקראת (:
אשמח מאוד להכיר את מי שמבעד למסך, לדעת למי המילים שלי הגיעו, לאן הן לקחו ואיך הן השפיעו 😇
אם הגעת לכאן תודה ענקית עלייך
שיר
מזמינה אותך למפגשים חוויתים ומהנים בהם נלמד את עצמינו ואת דרך הסמיילי.
נשחרר את הבולשיט והמסיכות- ונאפשר לאני האותנטי להיות (:
חוקרת תודעה, מיסתורין, עולם הרוח, חיבור למקור, אנרגיות וכל מה שאין לו הסבר מדעי, מכשפת אור, המרפאה והמדריכה של עצמי, יוצרת קסמים ובוראת את מציאות חיי
משלבת ידע, ניסיון וכלים שלמדתי עם עירנות והקשבה לרגע
כאן תוכל.י ללמוד עוד על- SMILEY WAY והאני מאמין שלה. מגלה לכם גם את הסיפור והמניע שעומד מאחורי, ונותנת לכם הזדמנות לצעוד יחד את הדרך (:
מוגש ללא עלות ועם המון אהבה
(= JOIN SMILEY CLUB
(= JOIN SMILEY CLUB