בואו נדבר על זה רגע…
השבוע, בפקולטה למדעי הסבבה של גבי ניצן המלך, העמקנו בנושא עונג
והבנתי שעונג בשבילי זה א-ה-ב-ה
זה בעצם לעשות אהבה עם מה שאני רואה, נוגעת או עושה
ואז תהיתי לעצמי…
למה אין לי יותר מזה בחיים?!
את השאלה הזו השארתי פתוחה והמשכתי בחיי…
שישי בערב עולה לגג (כאילו מה עוד יש לי לעשות בבידוד הזה…)
"תזוזי זוזי, רק תזוזי זוזי…" הגוף אמר
ואני הקשבתי-
הבאתי את שושנה הספיקר
ולוחצת לי פליי
זזה זזה
אבל לא מתוך עונג, אלא מתוך- לזוז
הראש מקשקש- ואני ממשיכה- העיקר לזוז
עובר לו שיר…
שתיים…
ואני לאט לאט מתמסרת יותר
מרשה לגוף לזוז קצת ב-פחות מכאניות מטופשת
וקצת יותר ב-זרימה, שחרור והרמוניה מתוך חיבור ואחדות
ואז….
הרגע הזה מגיע….
טה דה דה דהההההההההההה…..
ע ו נ ג
בום.
קליק
הכל מתחבר לו
אני זזה, נעה, בלי לחשוב, בלי להסס
הגוף עושה א-ה-ב-ה עם המוזיקה
עם העולם
החיוך על שפתיי מסגיר אותי
כמו נערה שובבה
הגוף מראה "עונג"
הנפש מוארת מאהבה
ה ר מ ו נ י ה
ואז….
כמובן נו,
מי הגיעה לבקר בלי או עם קשר???
ה ב ו ש ה
"ואם מישהו ייראה?!"
(אני לבד בגג כן???!!)
לרגע האמנתי לקול הזה ולקחתי אותו ברצינות…
כמעט חזרתי למכאניות המטופשת!!!
אבל אז נזכרתי-
שאיזו זכות זה לחוות עונג!
ואין דבר יותר נעים מלראות מישהו אחר מתענג לו ללא בושה!
וזה אפילו נותן לאחרים אישור להתענג להם גם
נזכרתי בכל אותם אנשים שראיתי שרוקדים מכל הלב ונהנים מכל מוב שלהם בחיבור מדוייק למוזיקה וכמה זה עשה לי נעים
אז למה לי להתבייש?
הרי לשם מה באנו לעולם הזה אם לא להנות ולהתענג כל דקה?!?!?!
ובאותו רגע…?
מחייכת לי מאוזן לאוזן
ממשיכה במעשה האהבה שלי עם המוזיקה, הגוף והעולם
מתעלמת לרגע מהעולם ומרוכזת כל כולי ברגע הזה ובעונג שאני חווה
ונעים…….!
כל כך נעים!
וכאן בסרטון?
בין טיסות, בשדה תעופה מוקפת באנשים
מרגישה כל כך הרבה אנרגיה תקועה לי בגוף שעוד שנייה התחלתי לבכות….
"תשחררי אותה שיר, לכי תשחררי ותתענגי לך, את לא צריכה לסבול"
ובהתחלה הבושה באה לבקר- כמו תמיד-
"שיר את באמצע שדה תעופה! זה לא מתאים!"
אבל אני מזכירה לעצמי שמי אמר וקבע שזה לא בסדר?
כל עוד אני לא מזיקה לאפחד איפה הבעיה?
העונג שלי גם חשוב 😉
ותודה לבורא עולם על המוזיקה, על הגוף שקיבלתי לחוות את העולם, ועל שאני מאפשרת לעצמי!!!