בוקר
במיטה
לא טורחת לפקוח עין
גם ככה בבית
זכיתי במחלת הכתר והבירה- בלי הטעם והריח
בלי תוכניות
מרגישה חלשה ועייפה
והמסכנות מה איתה?
שלום לך,
מביאה תחושת ריקנות
אין רצון וסיבה לקום מהמיטה
מטרה!
את צריכה מטרה!!!
צעק לי איזה קול בראש ממש חזק
השתקתי אותו עם נחירה
והמשכתי לישון
והעברתי את היום בדיוק ככה
בכלום
יום אחרי
בוקר
אני במיטה
הפעם אני בחרתי בקול הזה
מטרה!
אני רוצה מטרה!!!
אני רוצה להתמסר למשו
לתהליך שלו
לסבלנות שהוא דורש
לפרטים הקטנים
לאפשר לעצמי להישאב לכל כולו
לא השארתי לעצמי מקום להתחרט-
בלי לחשוב- קמתי לארון-
שלפתי מהר את הפאזל קריסטלים 1000 חלקים
שמיכצ'ה הגאונה הביאה לי
בום. זה אצלי
קורעת את הניילון
פותחת תקופסא
מפזרת את החלקים על הרצפה
מגלה קצת תמיכה מהיקום וכמה חתיכות שממש בחרו להישאר דבוקות- בוחרת להיעזר לגלגל הצלה
הולכת מביאה את המזרון של היוגה שישמש כמשטח עבודה
יופי, הכל מוכן!
מסתכלת על הבאלגן
ובא לי לברוח
מבינה שזה הרבה יותר מפאזל
רצית שיעור בהתמסרות שיר, נו מה
"את יכולה, קטן עלייך"
מזכירה לעצמי
וגם את ה-למה הזה שנבע מתוכי לפני דקה
נושמת עמוק
ויאאלה
-אוקייי מאיפה מתחילים?
צעד צעד שיר
מסגרת.
קודם מסגרת.
תעשי לך מסגרת.
ואז יהיה לך ברור יותר
-אוקיי, אבל רגע אולי קודם לפני למיין לצבעים?? להפריד לפי סוגים??
שיר, צעד צעד
מסגרת
רק מסגרת
-אוקיי
משם זה כבר היסטוריה
מהר מאוד התמסרתי
נהניתי מהיצירה
מהתהליך
מהמטרה ומהדרך להשגתה
הלמה שלי ליווה אותי ממש ביממה הזו, והעבודה שהסכמתי לעצמי להתמסר למטרה ככה עד הסוף,
גם אם זה "כולה פאזל", עזרה לי להיזכר להמשיך לשחק ולרקוד עם החיים ולקבל תמונה רחבה על חיי
יכולה לכתוב ספר שלם על הפאזל כמשל לחיים…
אשתף בעיקרי תובנותיי
" הפאזל כמשל לחיים "
כשיש עניין, מטרה ורצון -חזקים- אפשר לצאת למסע כשאנחנו נהנים מהדרך ושותפים מלאים ליצירה
לזכור שכלחלק הכי קטן שקורה לי בחיים- הוא חשוב ויש לו משמעותשמרכיבה את התמונה הגדולה יותר ויש לתת לו את כל מלוא תשומת הלב
לא להיתקע- אם משו לא עובד, לעשות את ה- הכי טוב שלי באותו רגע ואם צריך לשחרר להמשיך במשו אחר ולחזור אליו בהמשך אם קסם הזמן לא כבר תיקן אותו
ואם משו שעשיתי לא עבד– וצריך לתקן– אז לא קרה כלום! בסבלנות! עכשיו- כשכבר התקדמתי ויש לי את התמונה רחבה יותר, פתאום זה נראה קטן ואפשרי וזה בא קלות יותר
לזכור מידי פעם לעצור ולהסתכל על התמונה הגדולה ואז לחזור ולדייק
ל ה נ ו ת מהמסע!
ואם ננסה רגע ללמוד מהמשחק- איך לשמור על התשוקה בחיינו ב-3 שלבים (ספר אחר בהזדמנות)
"איך לשמור על שמחה, עבודה וחיים מתוך תשוקה"
השלב הראשון- מטרה
במקרה הזה- למה אני רוצה לבנות את הפאזל?- הרגשתי ריקנות ורציתי למלא את עצמי, להתמסר למשהו, לתהליך שלו, לפתח את הראש – זה מה שהניע אותי, זה שנתן לי את הדרייב בכלל להתחיל את זה- הדלק
בהקבלה לחיים- מה התשוקה של הנשמה שלי? מה הרצון האמיתי שלי? מה הלמה שלי?? הסיבה לקום בבוקר, הסיבה שבגללה אני בוחר לעשות את זה
*בא לך גם? אם בא לך גם להבין מה התשוקה שלך- את. יכול.ה לפנות לזה ככה לפחות 10 דקות של תשומת לב, לשבת בנחת, לקחת כמה נשימות, לשאול את השאלות שכאן למעלה ולתת לנשמה להוציא לדף את התשובות 
השלב השני- מסגרת
ראיתי שאחרי שהייתה לי מטרה- הייתי צריכה להתחיל ממשהו, וכדי לא ללכת לאיבוד בין כל החלקים וכדי שאוכל להשיג את המטרה בקלות ויעילות הייתי צריכה מסגרת, משהו שישאיר אותי ממוקדת וינחה אותי להצלחה
בהקבלה לחיים- פה מתחיל התכלס, העשייה והבנת הצרכים, המגבלות והמוסכמות כדי שאוכל להישאר ממוקדת -מה אני צריכה לעשות? מה הקווים המנחים שלי? מה אני צריכה לעשות כדי שאוכל לחיות את המטרה שלי? מה הצרכים שלי? איך אני משיגה את זה?- ככל שהמסגרת יותר מפורטת ונדאג לשמור כמה שאני יכול על כמה שיותר מהדברים – ככה יהיה לנו קל יותר להשיג את המטרה
*בא לך גם? שוב לשאול את השאלות ולתת לנשמה לכתוב את התשובה
השלב השלישי- סבלנות והתמדה
לאחר שיש מסגרת- התמקדתי כל פעם באיזור אחר, בהתחלה הייתי צריכה ללמוד כל איזור מאפס, זה לקח זמן סבלנות והתמדה
המשכתי עד שהגיע שלב בו הרגשתי שאני תקועה וזה כבר נטל, אז עזבתי את זה והלכתי לאיזור אחר, תו"כ עבודה פתאום נגלו אליי חלקים שמקודם חיפשתי המון זמן- ופתאום הם נגלו אליי בקלות וללא כל מאמץ, וככל שהמשכתי כל כך הכרתי את התמונה שכבר ראיתי חלק-הרמתי וישר הנחתי אותו במקומו המדוייק- מבלי לבדוק או להתמהמהה
זה בדיוק כמו בחיים- לתת את מלוא תשומת הלב בכל דבר שאנחנו עושים, ולעשות את ההכי טוב שלנו, בהתחלה זה דורש מאמץ, אבל אח"כ זה בא בקלות יותר, ולזכור לא להיתקע
להתמיד ולהמשיך ולראות איך המעשים אפילו הכי קטנים שלנו בוראים ומשפיעים על המציאות שלנו ועל התמונה הגדולה של חיינו
ותודה לפאזל חיי
שהזכיר לי כמה החיים יפים ומעניינים כשמסכימים להיות ולשחק
וגם תודה שוב- למיכצ'ה!
הספונסרית שלי שדאגה לי גם לפאזל וגם למטען נייד שהחזיק את הבטריה של שימי המצלמה כדי שאוכל לתעד לכם את המסע
ותודה לכם שקראתם (:
