חלאס, שיר
חלאס לברוח לאוכל
הוא לא יכתוב במקומך את הבלוג
הוא גם לא יחליט בשבילך איך הבלוג ייראה
הוא רק מושך זמן…
איףףףףףףףףףףףףף
ועכשיו הלחץ הזה של לבחור כל מילה-
כי זה הולך לפתוח את הבלוג!
ורושם ראשוני וזה….
יודעת יודעת נו!
אבל זה מה שיוצא
והתחייבתי לעצמי על אותנטיות…
איף…
שיר
ברגעים כאלה-
הכי חשוב שתמשיכייייייי לכתוב-
להמשיך את הפלואינגגגגגגגגגגגגג
אז אני זורמת עם מה שרוצה להיכתב
פוס הכל!
כדאי שתכירו-
ה י ת נ ג ד ו ת כאן!
האחת והיחידה!
בטוחה שאתם גם יכולים להרגיש ת'קרצייה
היא תמיד נדחפת
כשאני רוצה לעשות משהו חדש
משהו שיכול לפתח אותי ולגרום לי לגדול
משהו שבוער בי לעשות
אפילו אפשר לומר כל פעם שאני מתחילה לעשות את משימת הייעוד שלי…
היא מגיעה ומשבשת הקרצייה
מסיחה את דעתי עם דברים לא קשורים
פתאום מתקפת מאנצ' מגיעה כשאין בי טיפת רעב גורמת לי לבלוס את החיים גם כשהבטן מפוצצת
רצון לסיגריה או שאכטה כשכבר הפסקתי לעשן מלפני 90202 שנה
ומה את רוצה ממני היתנגדות?!?
תשחררי אותי באמאאא
איףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
יודעת שאת פה כדי להגן עליי וזה…
לשמור אותי במקום הנוח
זה המוכר, הבטוח והמוגן
זה שיכול לאחוז במשהו מוחשי
זה שיודע איך היום מתחיל ואיך ייגמר
אותו סרט בריפיטים
מממממ………
משעמם בקיצר
השתעממתי מהסיפור של עצמי כבר (!!!)
כמה אפשר?!
לקום בבוקר לאותו דבר?!
לאותם תלונות של עצמי
לאותם דפוסים והרגלים
איףףף
משעמם
באלי הרפתקאות
בא לי ניסים ונפלאות
בא לי להתחיל את היום ולא לדעת איך יסתיים
בא לי לעשות רק מה שבאמת בא לי
בא לי להאט
בא לי להקשיב לגוף שלי, להדרכות וליקום
בא לי לעשות דברים מהלב ולא על אוטומט !!!
בא לי לחיות את הסרט שאותו חלמתי
ודמיינתי לעצמי שוב ושוב
סרט בו אני 100% א נ י
מאפשרת לעצמי ל ח י ו ת במלוא מובן המילה
מאפשרת לעצמי לחוות את הכל
מתמסרת להוויה
משחררת דאגות
משחררת כבדות ורצינות
ומתמסרת לרגע ה ז ה
ואני חיה את הייעוד שלי
והבלוג כבר באוויר
איף
אני כותבת את זה וזה מלחיץ אותי נו….
ואם לא אצליח לעשות את כל זה?!!?!??!?!??!
רגע, פוס
נשימה
זה הרגע להזכיר לעצמי שאין דבר כזה לא להצליח!
עצם זה שאני כותבת את זה זו הצלחה!
זה שבחרתי את זה והתחלתי משו- זו הצלחה!
אני שמה לב גם שמלחיץ אותי המעמד הזה
של להיות על הזרקור
ולשמש דוגמא
ואנשים לוקחים את מה שאני אומרת לחיים האיישים שלהם
ואז צריך לשקול כל מילה וכל השיט הזה…
איףףף
זה מוציא את כל הכיף ככה
לא רוצה
לא רוצה לשמש דוגמא
אני רק -אני
מראה לעולם את מי שאני מבלי לנסות לשנות אפחד
מי שרוצה ישנה את עצמו מבחירה אישית
תשחררי כל אחריות סיסטר
מה את נלחצת??
את כותבת אותך
בואי נזכור
את כותבת כדי להזכיר לעצמך ולשתף עם מי שמעוניין לקרוא
ואם מישהו אחר- ייקח מזה גם- הרווחת כפול!!!
אבל אל תנסי לשנות את עצמך כדי שזה ייקרה-
כי אז תאבדי גם אותו…
זוכרת את זה??
שיט
הנה היתנגדות שוב מפריעה לי ברצף הכתיבה
בתחפושת "רעב" שמגיע…
רוצה לשלוח אותי לאכול שוב-
למרות ש 23:56 ואני כבר אחרי כמה ארוחות ליליות שגם ככה יכבידו על השינה שלי
כנראה שהתחלתי לכתוב על משהו שמפחיד או מלחיץ אותי….
.
.
.
והנה היתנגדות לפניי במלוא נוכחותה
…
…
…
ואני עוד פה
יושבת על המחשב במקום לרדת למטה לאכול (!)
טנקס גד!
יופי שיר! כל הכבוד לך!
תמשיכי לכתובבב העיקר להיות בתנועההה
פותחת בלוג אה???
משוגעת
תוהה לעצמי למה שמישהו ייקרא את זה בכלל?!
לקרוא את כל ההיתנגדויות שלי…
את מי זה מעניין?!
למרות שכבר גיליתי שיש להם מקום בעולם
והם אפילו לפעמים מצחיקות אחרים…
ואנשים גם לפעמים מזדהים!
וזה בכלל מה שגרם לי להתמודד ממש טוב עם החרדות!!
כשהבנתי שאני מקבלת אותם- גם אחרים מקבלים אותם
ו-וואלה אנשים מכילים אותם באהבה!
קטע…
העיקר אני התביישתי בהם איזה 4 שנים וניסיתי להסתיר אותם מהעולם…
נו, באמת…
וגם………
כוסאומווווווווו טוב?!
בא לי לכתוב את זה בדיוק!
יופי שיררר בוקררר טובבב!
בואי תזכרי בבקשה שבשביל זה רצית לפתוח בלוג
בדיוק בשביל זה…
כדי שתוכלי לכתוב פה ללא רסן
ללא הגבלות
ללא גבולות
כי איףףף העולם בחוץ מלא באלה…
אני רוצה להביא משהו אחר
להביא אותנטיות
להביא אותי
להביא את מה שעובר לי בראש מאחורי הקלעים-
כי בתכלס- זה מה שהכי מעניין…
טוב, אותי לפחות…
לגלות לכם סוד?
כרגע אין לי ממש מושג לאן הבלוג הזה ואני נתגלגל….
ומה בדיוק ארצה לכתוב בו…
אם אצליח לגעת באנשים או לא ולהעביר את המסר וזה…
ואם אצליח גם להתפרנס ולייצר דרכו כסף…
ועוד מלא שאלות קיומיות אחרות שאין לי תשובות עליהן…
נראה לי שכמו חיי….
הבלוג הזה יהיה קיצוני- בלי אמצע-
או
שהוא יהיה כישלון ענק
או
הצלחה מסחררת!
מממ… מעניין… נחכה ונראה נו…
מלא חוסר וודאות
ואני חיה על זה!!!!
סופסוף שיר!
הרפתקאות!
לגמרי קופצת אל הלא- נודע!!!!
קצת אקשן בחיים !
הופה הופה!
מאפשרת לעצמי לכתוב בחופשיות ואותנטיות
וכמו שאני מכירה את עצמי-
ככה זה עובד לי הכי טוב
ועד כה-
אני חייבת להודות שאני סופר מבסוטה-
כי הכתיבה עד כה עוברת חלק וסופר זורמת
וזה מראה על שלוות הנפש בתוכי
על כמה אני מקורקעת ובטוחה במה שאני כותבת…
יששש, הללויה!
אז הנה אני מרשה לעצמי לעוףףףףףףףףףףףףף
גבוהההההההההההה
לעשות שטויות (עכשיו גם יש לי תירוץ- "מה, זה לבלוג שלי…" )
לכתוב מה שמתחשקקקקקקקקק
ולסמוך על היקום בהכל
חלאס
משחררת דאגות
מתחילה לנוע, לרקוד ולזרום עם כל ההתנגדויות וכל מה שיבוא בדרך…
ייאלה התחלנו…. !!!
ואתם??
תודה לכם שאתם כאן וקוראים אותי ואת ההתנגדויות שלי
מקווה שמלקרוא אותי תמצאו נחת והשראה להיות אתם, כפי שאתם, מלאי אהבה עצמית
אולי גם לקבל כלים להתמודד עם ההתנגדויות והפחדים שלכם ששומרים אותנו באיזור הנוח ומונעים מאיתנו לחיות במלוא הפונטנציאל !
עם רצון לטרוף את החיים ולחיות אותם במלואם
ונאמר אמן
מאמינה שלאט לאט נכנס פה לקצב וניצור שפה חדשה…
בטוחה גם שמפוסט לפוסט הדברים ילכו ויתבהרו
גם נלמד להכיר אחד את השני ואת עצמינו (שזה אותו דבר בתכלס)
בטח ההתחלה של הבלוג תיהיה לשחרר את כל ההתנגדויות והפחדים ולאט לאט נוציא פה דברים יותר ויותר עמוקים ומזוקקים
התהליך של השלת הקליפה והגעה למקור, לשורש- הוא תהליך עמוק ומעניין ביותר !
הוא המהות של החיים בעיניי, זה ממש כמו לגדל ילד או שתיל, עלינו כל הזמן לדאוג לצרכיו וההתפתחות מתרחשת כל הזמן
לכן עלינו לברך כל צעד בתהליך ולומר תודה
גם על הפוסט הזה אני אומרת תודה!
ועל הבחירה שעשיתי להתמודד עם ההתנגדויות ולהמשיך לנוע, לכתוב ליצור ולעשות!
תודה תודה תודה!
והנה כתבנו פוסט ראשון!
אז וואלקם למסע השלת הקליפות שלי במסע החיים הזה
אני כותבת ומשתפת כאן את הדברים ככה הכי חשוף שיש –
כדי לאפשר ולהזמין את מי שרוצה להשיל מעליו את קליפותיו גם להצטרף לעבודה הפנימית המבורכת הזו
אז אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא אותי
גם אם הדברים יעוררו אצלכם אי נוחות וטריגרים
(וגם לא בכוח כן?? תרגישו אם זה הזמן המתאים או לא..)
זה מובן לחלוטין
אני הולכת לכתוב כאן בבלוג הרבה אמת
ודברים שהיתנגדות- לא רוצה לשמוע
כי היא יודעת שברגע שתשמעו את זה הסיכויים שלה לשרוד-
הולכים ומתמעטים
אני בוחרת לחיות חיים מודעים מתוך עירות ובחירה בכל רגע
ולא לאפשר להתנגדויות ולפחדים לנהל את חיי
זה ידרוש ממני וממי שיבחר ללכת בדרך זו גם–
בגרות והתמסרות לתהליך ולבחירה–
לרקוד לחבק ולשחרר את ההתנגדויות באהבה
להסכים להרגיש אותם ולהיות בהם –
ולא לברוח
זוהי בהחלט לא הדרך הקלה יותר…
אבל זו הדרך המתגמלת ביותר!
בדרך הזו אפשר למשש את הפונטנציאל שלנו
ולחיות חיים מלאי משמעות!
עלינו רק לבחור ולהתמסר…
מעניין בדרך??
בטוח יהיה!!!
ו-וואלה על זה אני מוכנה להתחייב!!!
ייאלללה יצאנו לדרךךך חברים!!
ושוב- תודה עליכם שאתם פה!
לאביו ימבהההה
שיר
