מה לבחור ומה עדיף-
קבלת קנס על אי לבישת מסיכה?
או
התקף חרדה עקב לבישת מסיכה?
לפני כחודש חזרתי לביקור בישראל
יצאתי מהבידוד למציאות מוזרה
וואלה מודה- הסתובבתי מפוחדת ברחובות
מצד אחד- פחד מלקבל קנס על אי לבישת מסיכה
ומצד שני- פחד מלשים מסיכה- כל פעם שאני לובשת אותה- זה עושה לי לא נעים בכל הגוף… זה יוצר אצלי קשיי נשימה והתקפי חרדה…
אז איזה פחד עדיף?!
מה לעשות??
הייתי ככה איזה שבוע..
מפחדת להתהלך ברחוב…
עד שהחלטתי לשחרר באהבה את הפחד
וואלה לא אוהבת והוא לא תורם הרבה- רק הופך את המערכת החיסונית שלי לפגיעה יותר… המטרה פה זה לשמור עליה לא??
לא בא לי לקבל התקף חרדה, וגם לא בא לי להסתובב בתחושה של פושעת וצריכה להתחבא מהמשטר
אז…
בחנתי את האופציות העומדות לרשותי-
לוותר על חופש הבריאות שלי
או
לוותר על 500 שקל?
קשקשתי עם עצמי-
"לא, אין מצב שאני מאפשרת לכסף להשפיע עליי ככה ולגזול ממני את החופש והבריאות שמגיע לי!!!
זה כולה כסף… כל עוד אני לא מזיקה לאפחד, אני מעדיפה שייתנו לי קנס- מאשר להסתובב בפחד ולעשות משהו בניגוד לגוף שלי"
וגם גיליתי שיש סעיף בחוק שמתיר לאנשים עם מוגבלות, קשיי נשימה, או בעיה בריאותית לוותר על המסיכה
אז נשארתי נאמנה לעצמי ולבריאות שלי- ואפילו על פי חוק!
בסרטון פגשתי בשוטר הנחמד שבסה"כ עשה את עבודתו…
אך לא הסכים להקשיב לטענותיי ובקשותיי
השוטר הראשון רצה לוותר לי- אך השני התעקש שאני משקרת ואין ביכלותו לדעת אם אכן יש לי בעיה רפואית או לא…
הסברתי לו שבחוק לא כתוב שצריך להראות מכתב רפואי אך הוא התעקש שזה אכן כתוב
ביקשתי ושאלתי שוב ושוב בסבלנות- שייראה לי איפה כתוב בחוק שאני חייבת להראות לו אישור רפואי- אך הוא התחיל לגמגם ולהתחמק מתשובה
העיקר לתת לי דו"ח
לא, לא ציפיתי שהוא יוותר לכל מי שקצת יתבכיין לו
הוא בסה"כ עושה את העבודה שלו…
אבל כן מצופה מאיש שירות של המדינה-
שיקשיב
שיענה לשאלותיי
שברגעים כאלה- יגלה אמפתיה, רגישות וחמלה
ושיסביר לי על סמך מה הוא נותן לי דו"ח כשאני פועלת על פי חוק (!)…
במקום זה פגשתי רובוט, מישהו שממלא אחר הוראות באמונה עיוורת מבלי להפעיל שום שיקול דעת עצמי
כואב לי על אותם אנשים ושוטרים שמצייתים להוראות מבלי לחשוב, מבלי לבדוק את הנתונים בעצמם ולהתחשב בסיטואציה….
מה זה אומר עליהם?
מה זה אומר על החיים שלהם?
מה זה אומר על החיים שלי ושל החברה שלנו כשאותם אנשים אמורים להנהיג ולשמור עלינו….?
יצאתי נסערת מאותו מפגש
לא, לא כי איכפת לי מה-500 שקל דוח שקיבלתי
כואב לי על אותם אנשים שאין להם את האומץ לבקש, לדרוש ולעשות מה שהם צריכים כדי לשמור על בריאותם האישית ומאפשרים לפחד להשתלט ולשתק
אם במקומי היה מישו אחר שלא מתעקש- השוטר אולי היה כופה עליו לשים מסיכה למרות שזה עלול להביא אותו להתקף חרדה/ קוצר נשימה…
יש לי המון חמלה כלפי אותו שוטר
אני שולחת לו מלא אור ואהבה
מאחלת לו מכל הלב שיתחבר קצת לעצמו ויתחיל לפעול מתוך שיקול דעת עצמי ולא להיות YES MEN שעושה כל מה שאומרים לו מבלי לעצור ולבחון את הסיטואציה
אבל זה שלו…
אני חיה עם עצמי בשלום…
וגאה בעצמי מאוד שבחרתי להישאר נאמנה לעצמי ולשמור על בריאותי!!!
הרי זה כל העניין לא?? בשביל זה השוטר עצר אותי מלכתחילה לא?? כדי לשמור על בריאותינו!!!
אז הנה- המטרה הושגה!
אם הייתה הקשבה- המפגש היה מסתיים אחרת…
היינו מודים אחד לשני שאנחנו פועלים יחד אל עבר אותה מטרה משותפת ונפרדים לדרכינו…
המפגש הסתיים בחוסר סבלנות של השוטר שפשוט נתן לי קנס והלך ולא סיפק לי שום תשובה
מתסכל נורא
אשמח לגלות ולראות שוטרים שפועלים מתוך הקשבה ורגישות, ומבינים שיש דברים שלא רואים על פני השטח, לאפשר ולסמוך שכל אחד דואג לבריאותו האישית….
הפחדה היא לא דרך לשמור על הבריאות! ההפך.
היא פוגעת במערכת החיסונית שלנו…
אז משטרת ישראל אל תעשו חצי עבודה
אנחנו חלק מכם
אם התחייבתם לשמור על בריאותינו- תעשו את זה מהלב ועד הסוף!!!
ותקשיבו לנו במקום ללכת עם הראש בקיר… ורק לחלק דוחות ואולי גם לקבל את היומית שלכם…
תודה אם קראתם עד לפה…
מוזמנים להפיץ!
מי ייתן וכל אחד יישאר נאמן לבריאותו, לאושרו ולמה שעושה לו הכי טוב,
כי רק ככה נתגבר על כל מחלות העולם
